קצת על הרכב הגוף, כוח שרירים וטסטוסטרון

הקו הראשוני לטיפול בהפרעות במחזור הוסת בהקשר של שחלות פוליציסטיות ועודף משקל, הוא ירידה במשקל. זה קונצנזוס קונבנציונלי והגיון בסיסי ביולוגי.

רוב הנשים שנכנסות לתהליך של ירידה במשקל ומבצעות דיאטה כזו או אחרת עם גרעון קלורי, משלבות גם אימוני אירובי כמו הליכות מהירות וריצה כי נתפס שאימוני אירובי שורפים יותר קלוריות וחשוב להן "להזיע ולשרוף" כדי לראות את המספר על המשקל יורד, ללא שום התייחסות לחשיבות הרכב הגוף. גרעון קלורי חשוב לתהליך של ירידה במשקל. הבעיה היא ששילוב כזה של גירעון קלורי מהתזונה ומאימוני האירובי לאורך זמן עלול לגרום להוצאה אנרגטית גדולה מדי, לפגוע בזמינות האנרגטית והביטוי המיידי הוא שיבוש הורמונלי פגיעה בהורמון LH, הורמוני בלוטת התריס, הורמון גדילה, IGF1, לפטין, גלוקוז ועלייה בקורטיזול עד לכדי שיבוש מחזורים והפרעות ביוץ.

הבחירה היותר נכונה (באופן כללי ובמיוחד לנשים עם תסמונת השחלות הפוליציסטיות) תהיה לשלב בכל התהליך גם אימוני התנגדות כדי לשמר את מסת השריר שלנו, להגדיל את מסת הגוף הרזה ביחס למסת השומן ואולי גם להרוויח ירידה ברמות הטסטוסטרון והסוכר.

ידוע שאנדרוגנים מעודדים השפעה פיזיולוגית אינטנסיבית על הרכב הגוף. טסטוסטרון לצורך העניין, נחשב כסמן פיזיולוגי למצב האנאבולי של הגוף ולחוזק השרירים.

לכן לא מפתיע שכוח השרירים גדול יותר בקרב נשים עם תסמונת השחלות הפוליציסטיות בהשוואה לנשים בריאות. כמובן שבמחקרים מקשרים את גודל כוח השריר לרמות האנדרוגנים (לפני ואחרי אימוני התנגדות).

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25430509

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/31263987

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/22948504

במחקר אחר, מצאו שכוח השרירים לאחר 4 חודשי אימוני התנגדות (1 שעה לאימון, 3 אימונים בשבוע) גדול יותר בקרב נשים עם תסמונת השחלות הפוליציסטיות בהשוואה לנשים בריאות ובנוסף נצפתה ירידה מובהקת בריכוז הטסטוסטרון והסוכר בקרב נשים עם התסמונת ונשים בריאות.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29927897

חשוב להבדיל בין אימונים לעלייה ב*מסת השריר* (היפרטרופיה) שדורשת לרוב שילוב של תזונה עם עודף קלורי ואימוני התנגדות עצימים המובילים לכשל שרירי, לבין עלייה בריאה ומבוקרת *בכוח השריר*.

אימוני התנגדות כוללים כל פעילות בה מופעלת התנגדות מסוימת על קבוצת שרירים כמו התנגדות למשקל הגוף, רצועה אלסטית, TRX, משקולות, פילאטיס, יוגה ...

סוגיית הטסטוסטרון ופעילות גופנית בקרב נשים עדיין שנויה במחלוקת ואין מספיק מחקרים ארוכי טווח בנושא. שימו לב שאתן בוחרות בפעילות גופנית שמתאימה לכן ולא גורמת לסטרס פיזיולוגי או נזקים אנאבוליים כאלו ואחרים.