פרולקטין, דופמין והעדר ביוץ. איך זה קשור למוטיבציה ותחושת מסוגלות?
- שלי דני
- Dec 27, 2017
- 2 min read
הלכת לבדיקה גינקולוגית ואמרו לך שהכל בסדר, אז לאן נעלמה הוסת? עברת בדיקת אולטרה-סאונד ועשית בדיקות דם לפרופיל הורמונלי. רמות האסטרוגן והפרוגסטרון תקינות, גם ה-LH וה-FSH ואפילו ההורמונים הזכריים בבדיקה יצאו יפים ותקינים. יש מצב שלא שמעת על הורמון הפרולקטין.
תפקידו העיקרי של הפרולקטין הוא לייצר חלב באישה המניקה. ההורמון מופרש מבלוטת ההיפופיזה הקדמית ומרירית הרחם של נשים הרות. מרבית הפרשתו היא בלילה וכן לפנות בוקר (לכן בדיקת דם לזיהוי רמות פרולקטין נעשית לפחות 3 שעות לאחר הקימה).
פרולקטין מופרש בתגובה לגירויים כמו הפרשה עודפת של ההורמון TRH (בתת פעילות בלוטת התריס), רמות אסטרוגן גבוהות, גירוי מהפטמה בזמן הנקה, רמות נמוכות של דופמין (נגיע אליו בהמשך) ומצבי סטרס אקוטיים כגון: מאמץ גופני מוגזם, אכילה מוגברת או הרעבה, פחד רגעי ומצבי לחץ נפשי.
רמות גבוהות של פרולקטין גורמות לדיכוי הביוץ כתוצאה מעיכוב ההורמון מגרה זקיק FSH והורמון ה-GNRH וגורמות לאי פריון ולשיעור יתר בפנים ובגוף. באישה מניקה, הרמות הגבוהות של הפרולקטין מונעות התפתחות זקיקים בשחלות, מפריעות להפרשה התקינה של הורמון ה-LH אשר באחריותו לגרום לביוץ הזקיק הבשל וכן בהפחתה בייצור של הורמוני השחלה אסטרוגן ופרוגסטרון, כך שבעת הנקה האישה לא תוכל להיכנס להריון נוסף.
אם כך, בכל המצבים, רמות גבוהות של פרולקטין מדכאות את הביוץ ומפריעות לסדירות המחזור החודשי עד לכדי הפסקתו.
בכדי לאזן את רמתו הגבוהה, חשוב למנוע ככל שניתן את הגורמים המובילים להפרשה מוגברת של פרולקטין. תחילה יש לוודא שאין מצב של תת תריסיות ולבדוק את הורמוני בלוטת התריס, להקפיד על שינה איכותית ועמוקה בשעות הלילה, לשמור על תזונה מאוזנת ומאזן אנרגיה התואם את צרכי הגוף, להקפיד על פעילות גופנית מתונה וקבועה ולנהל את מצבי המתח והסטרס של היום יום.

אך הנתון המעניין ביותר הוא שדופמין הוא המעכב העיקרי של הורמון הפרולקטין.
דופמין הוא מוליך עצבי... הכוונה לחומר כימי שהמוח (בעיקר) יודע לייצר. זאת אומרת ככל שיופרש יותר דופמין כך רמות הפרולקטין ירדו. ישנן מספר דרכים טבעיות להעלות את רמות הדופמין , בינהן פעילות גופנית, מזון חלבוני, ויטמינים מקבוצת B, חומצה פולית ועוד ועוד ועוד. אך מעל לכל, הפרשה של דופמין קשורה למערכת הגמול והעונג ולתפקודים כמו: תנועה, קשב, למידה, הערכת מטרות ותכנון הפעולות המיועדות להגשמתן...במילה אחת, מוטיבציה!
כלומר ככל שהמוטיבציה ותחושת המסוגלות שלנו תגדל כך יופרש יותר דופמין ולהיפך. תחושת מסוגלות עצמית בין היתר קשורה ביכולת שלנו להתמיד במשימות ולסיים אותם. להתמודד מול אתגרים. זה לא משנה אם זה הישג גדול או משימה קטנה, זיכרו שהמטרה היא להגדיל את תחושת המסוגלות ולכן חשוב שהמשימה תהיה ברת השגה.
לפניכן מספר רעיונות ליישום:
הימנעו מהתמכרויות- עישון, סוכר, או כל התמכרות אחרת המשפיעה עליכן לרעה. תתחילו בהדרגה. צעד אחר צעד.
יצירה- נסו לעשות משהו חדש, או לחזור לתחביב ישן: ריקוד, שירה, כתיבה, בישול, גינון, פיסול, נגינה.
פעילות גופנית- אם אתן פעילות, נסו לאתגר את עצמכן עם תרגיל חדש ואם אתן לא פעילות, זה בהחלט הזמן להתחיל! אפשר גם בהדרגה, ללכת יותר ברגל ממקום למקום ולעלות במדרגות במקום במעלית.
תזונה- שינוי תזונתי ומעבר לאורח חיים בריא זוהי הזדמנות מצויינת עבורכן להרוויח מכל הכיוונים. אך אם זה גדול עליכן בשלב הזה, הוסיפו לתזונה שלכן מזונות עשירים בטירוזין- זוהי חומצת אמינו הנחוצה ליצירת דופמין ונמצאת בעיקר בשקדים, אבוקדו, בננה, תה ירוק, זרעי דלעת, קטניות, תפוחים, אבטיח, סלק ושיבולת שועל.
ואחרון- רשמו את ההישגים שלכן! ציינו אותם, תחגגו אותם וממש תתענגו עליהם!
Comments