הביני את תהליך הביוץ והשלבים במחזור החודשי

מועד הביוץ משתנה מאישה לאישה.

אצל אישה עם מחזור סדיר (בין 25-35 ימים, 28 ימים בממוצע), מועד הביוץ יופיע כ- 14 ימים מתחילת הוסת (שבועיים מיום הדימום הראשון). בקרב נשים עם מחזורים ארוכים יותר אך קבועים, מועד הביוץ מתרחש כ- 14 ימים לפני תחילת הוסת. לעומת זאת נשים עם מחזורים שאינם סדירים, עלולות להיתקל בקושי בחישוב מועד הביוץ ולרוב יאלצו להיעזר בבדיקות מעבדה, אולטראסאונד מעקב זקיקים, ערכות ביוץ שונות ושיטת מודעות לפוריות.

במרבית המקרים, כאשר המחזור החודשי אינו סדיר ועקבי, הבעיה היא בביוץ. לאישה עם מחזורים סדירים יש סיכוי של 95% שהתרחש ביוץ ואילו לאישה עם וסת לא סדירה רוב הסיכויים שהיא אינה מבייצת כלל או מבייצת לעיתים רחוקות.

הביוץ הנו שלב במחזור החודשי בו מתרחש שחרור של ביצית מזקיק שהתפתח בשחלה. הביצית המשוחררת נאספת על ידי החצוצרה ושם ממתינה לזירעון שיפרה אותה.

לשם הבנה של תהליך הביוץ וחשיבותו המכרעת בהסדרת המחזור, צריך להבין את המחזור החודשי כולו.

למעשה תאי הביצית החלו להיווצר בשחלה העוברית שלנו עוד בבטן אמנו, תאים אלו היו אז ביציות לא בשלות. סביב כל ביצית לא בשלה יש מבנה של תאים המקיפים אותה, מבנה זה נקרא זקיק. אם כך, כל ביצית בשחלה שמורה במבנה המכונה זקיק.

החל מתקופת ההתבגרות המינית, כל חודש מתפתחים חלק מן הזקיקים בשחלה תחת בקרה הורמונלית עדינה ומדויקת. בתחילת כל חודש, מתקיים בתאי הזקיק תהליך שמוביל ליצירה של הורמוני מין מקבוצת האסטרוגנים.

את המחזור החודשי נהוג לחלק לשלבים:

שלב פוליקולארי- שלב גיוס הזקיקים- בתחילת המחזור החודשי (עד ליום 14 לפי מחזור סדיר בממוצע), בעזרת ההורמון FSH המופרש מבלוטת יותרת המוח ובעזרת האסטרוגנים המופרשים מן השחלות, יש התעבות של רירית הרחם והתרחבות נימי דם בה.

הרחם הוא איבר חלול בעל דפנות שריריות המרופדות ברקמה הנקראת "רירית הרחם" בה העובר מיועד להשתרש. במקביל, מתחילים להתפתח כ6-12 זקיקים באחת השחלות, כאשר הזקיק המוביל ביותר הוא זה שמפריש הכי הרבה אסטרוגן ובסופו של דבר ייבחר כזקיק דומיננטי המיועד לביוץ.

ביוץ- רמות האסטרוגן הגבוהות שמפריש הזקיק הדומיננטי הנבחר מגיעות לשיא וגורמות לעלייה חדה של ההורמון LH מבלוטת יותרת המוח. עלייה חדה בהורמון זה מובילה לבקיעת הביצית מן הזקיק והיא עוברת לחצוצרה בזמן ששאר הזקיקים שהשתתפו גם הם בתחרות "הזקיק המוביל" בשחלה, מתנוונים ומתים.

שלב לוטאלי- לאחר הביוץ, הביצית ממתינה בחצוצרה כ- 24 שעות לזירעון שיפרה אותה והשאריות שנותרו מתאי הזקיק שבקעה ממנו, עתה הופכות למבנה חדש בשם "גופיף צהוב". תפקידו של הגופיף הוא להפריש את הורמון הפרוגסטרון שהופך את רקמת רירית הרחם שהתעבתה בשלב הראשון, לרקמה ספוגית העשירה בכלי דם ומתאימה להשרשה ולקליטה של עובר.

במידה ומחזור זה יסתיים בהפריה, הביצית המופרית תנוע דרך החצוצרה לתוך חלל הרחם ותשתרש ברירית הרחם, תהליך זה מתרחש בערך ביום 21-22 למחזור. אך במידה ואין הפריה, הביצית הממתינה בחצוצרה מתנוונת וכך גם הגופיף הצהוב (בערך ביום 23 למחזור). עקב התנוונות הגופיף, רמות הפרוגסטרון והאסטרוגן יורדות, רירית הרחם מתכווצת ונימי הדם בה נקרעים. לקראת סוף המחזור, הרירית הפנימית של הרחם שנבנתה לאורך כל החודש מתחילה לנשור ומופרשת החוצה בליווי דימום הנמשך כ 3-6 ימים- הדימום הוסתי.

התהליך כולו מתרחש מידי חודש בנשים עם מחזורים סדירים ועקביים. אך באישה שאינה מבייצת, אין הבשלה מספקת של הזקיקים, אין זקיק דומיננטי מוביל, רירית הרחם אינה מעובה ומוכנה להשתרשות ולכן גם לא תהיה נשירה שלה בסוף החודש.

מחזורים לא סדירים והפרעות בביוץ עלולים לפגוע בפריון במידה ותרצי להרות, מעבר לפגיעה בבריאות הכללית ובאיכות החיים. בשלב זה רצוי להיבדק על ידי רופא/ת נשים מוסמך, לביצוע בדיקת אולטרה-סאונד, מעקב זקיקים ובדיקות מעבדה נוספות, על מנת לבדוק את תקינות הפרופיל ההורמונלי ולשלול פתולוגיות נוספות.

הטיפול הראשון ברוב המקרים שיוצע עבורך הוא טיפול תרופתי להשראת ביוץ. חשוב לדעת ולהכיר בשלב זה שישנם דרכים טבעיות ובריאות על מנת להחזיר את האיזון, לעודד ביוץ ולהסדיר את המחזור.